כיפה שחורהכיפה שחורה


"חרדים מציעים? ישר מחפשים את הכסף"

חבר הכנסת משה גפני מתקשה להבין מדוע מתקשים להעניק סמכויות נוספות לבתי הדין הרבניים.

חיים לב , כ"ט בשבט תשע"ח

משה גפני
משה גפני
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

ועדת החוקה חוק ומשפט ממשיכה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים המעגנת את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים.

יוזמי הצעת החוק, הח"כים משה גפני ואורי מקלב, הדגישו כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל לדון במסגרת בוררות בעניינים הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.

הדיון היום (רביעי) התמקד בהצעה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני עבודה למעט בעניינים הנמצאים בסמכות ביה"ד לעבודה שאינם יכולים לשמש נושא הסכם בוררות לפי כל דין.

יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי הבהיר כי בהסכמת המציעים יוחרגו דיני העבודה מהחוק בקריאה הראשונה. בנוסף החליטה הוועדה למחוק את הסעיף שאיפשר את פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה וכן קבעה כי טופס ההסכמה עליו יידרשו לחתום הצדדים יאושר על ידי ועדת החוקה.

סלומינסקי אמר כי "סעיף דיני העבודה יוצא מהחוק בהסכמת המציעים. הנוסח הנוכחי מאוזן לאחר שהמציעים נסוגו מדרישות רבות ויש לאשרו. נכון שבהלכה יש מגוון דעות אבל ראיתי גם שמרגע שחוק מגיע לבימ"ש הוא נתון לפרשנותו ויש פסיקות שונות בין הערכאות השונות. הרבה פעמים טוענים שזהו דווקא מקור כוחו של בימ"ש שהוא יכול לנתח ואף להגיע למסקנה אחרת ממה שחוקקנו".

ח"כ משה גפני תקף את הנציגות החילונית המתנגדת לחוק. "כשהגעתי לכנסת לפני שנים הסבירו לי שאני צריך להיות ממלכתי ולא לכפות דעות. אמרו לי שהציבור החילוני ליברלי ואני מתקנא בו ורוצה ששני אנשים בגירים שרוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה, יוכלו לעשות זאת ושזה יהיה קבוע לפי החוק. הייתי בטוח שיישאו אותי פה על כפיים כי אני רוצה שהמדינה תאפשר לשני אנשים לעשות כן.

"אני מוותר על הכול ורוצה רק את העיקרון שאם שני בגירים רוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה בבי"ד רבני של המדינה נאפשר זאת. אם מישהו מתנגד לעניין הזה אני צריך ללמוד מחדש את הליברליות של החילונים. אנחנו מסכימים ללכת על גחוננו כדי שלא יהיה כתם על הח"כים החילוניים כלא ליברליים", הוסיף.

הוא מחה כנגד אמירות על הרצון במימון תקנים ואמר כי "אם החרדים מציעים משהו ישר טוענים שכסף מסתתר".

ח"כ עודד פורר הסביר את התנגדות סיעתו. "חקיקה זו היא הפניית גב לכל המפעל הציוני. תארו לכם ארגון עסקי שיוסיף סעיף בהסכמיו שבכל בירור ילכו לבית דין רבני לבוררות. כולם יחתמו כי הם זקוקים להכנסה. האם מישהו באמת יוכל לסרב לבית דין רבני? הרי יהלכו עליו אימים. אתם יוצרים שתי מערכות דינים ובימ"ש והופכים את ביה"ד לא לאבן שואבת והשראה במשפט הישראלי אלא לאבן מחייבת. מחר בבוקר יבוא ביה"ד השרעי ויבקש לעצמו את הסמכות וגם הרפורמים יבואו. זו פריצה ושבירה של כל הממלכתיות".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' טען כי "יש המון צביעות בהתנגדות לחוק שלא רק שאינו מפורר את הממלכתיות אלא בונה אותה. אני לא מבין את הכפייה החילונית שלא מאפשרת לאנשים להתדיין לפי אמונתם. אולי הפחד האמיתי הוא מכך שיבינו שבמערכת דיני התורה יש יותר צדק והוגנות, ויראו את כישלון מערכת המשפט שמתעסקת בקומבינות בין עורכי הדין".