כיפה שחורהכיפה שחורה


גפני: "איננו רוצים מדינת הלכה"

דיון סוער התקיים בכנסת על הצעת החוק המבקשת לעגן את סמכות בתי הדין הדתיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים.

מיכל לוי , י"ז בתמוז תשע"ז

משה גפני
משה גפני
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

דיון סוער התקיים היום (שלישי) בוועדת החוקה של הכנסת שדנה בהצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים המבקשת לעגן את סמכות בתי הדין הדתיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים בבתי הדין הרבניים.

ההצעה באה בעקבות פסיקת בג"ץ בפרשת סימה אמיר שעסקה בסמכות ביה"ד הרבני לפסוק במחלוקת רכושית לאחר שתם הליך גירושין. שם נקבע כי הוא אינו מוסמך לעסוק בעניינים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית ולכן הצדדים אינם יכולים להסמיכו להכריע במחלוקות ביניהם במסגרת בוררות.

בדברי ההסבר להצעת החוק מודגש כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין נקבע כי לא יוכל לדון בבוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ומגיש החוק ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הציג את הצעת החוק בפני חברי הוועדה והסביר את מניעיה, "עד לפני זמן מה, בתי הדין היו דנים גם בעניינים הללו. אך הגיעה החלטת בג"ץ הטוענת כי לבתי הדין אין את הסמכות לדון בענייני ממונות. לכן אנו מביאים את הצעת החוק הזו כדי להחזיר את מה שהיה בעם ישראל מאז ומעולם - קיום בוררות בבתי דין על פי דין תורה. יש כאן פגיעה בסטאטוס קוו הנהוג בעם ישראל מדורי דורות".

ח"כ משה גפני, אף הוא ממגישי החוק, אמר כי הביקורת כלפי החוק אינה עניינית. "החשד שלי הוא שהח"כים יודעים שהנושא הוא לא החוק אלא מלחמת תרבות האם צריך בתי דין דתיים בישראל. אם אתם רוצים להכניס אותנו לגטו ולקונכייה תגידו זאת. אם אתם ליברליים באמת תאפשרו לאלו שרוצים לדון בבי"ד ממלכתי דתי.

''אני לא רוצה שתהיה מדינת הלכה אלא מדינה דמוקרטית שתאפשר לכל אחד ואחת לחיות בעניין הזה כפי שהוא מבקש וההיגיון שלכם הוא למחוק את ישראל כיהודית ואת זה לא ניתן. אנחנו מבקשים לשמור על הסטטוס קוו כדי שהילדים שלכם ידעו שהם חיים במדינה יהודית", הסביר גפני.

מנגד, ח"כ רחל עזריה (כולנו) טענה כי מדובר באובדן המשילות. "עמיתיי מהקואליציה מאוד רצו את החוק והתנגדתי חריפות, זה סוג של אובדן משילות על גבול האנרכיה. מרוץ הסמכויות מפרק משפחות. בסופו של דבר הסכמנו שלא יכללו בחוק גירושין ונישואין ויחסי עובד מעביד שיש לו תמיד יותר כוח מלעובד. לא ניתן לפגוע בנשים ובעובדים. לא ייתכן שההסכמות מופרות והדברים לא כתובים בשום מקום. החוק לא יעבור כך".

חהכ עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר כי "הפיכת בתי הדין לבוררות זו זילות כי כל הרעיון של הליך בוררות הוא לא בת משפט. כשפורצים את המסגרת ומוסיפים 10% בתקני ביה"ד, עולה שאלה האם נוספו 10% גם בבתי המשפט לעניינים אזרחיים. נתנגד לחוק הזה ובין ההסתייגויות נבקש לקבוע כי לא תהיה את סמכות הכריכה בענייני נישואין וגירושין".

מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפועל שמעון יעקובי הבהיר כי ישנה יעילות יותר גבוהה להעניק לבתי הדין סמכות שיפוט אך הוא ער למחלוקת בנושא. "הגענו לסיכום עם האוצר שבשנים 2018-2017 נקבל שמונה תקנים חדשים של דיינים (לפני ההוספה היו 98 תקנים כולל הרבנים הראשיים) ואנחנו מתכוונים להפעיל מעבר לכך מספר דיינים עמיתים בגמלאות. אנחנו לא זקוקים כרגע לתקציב נוסף להפעלת החוק. לפני פס"ד סימה אמיר נדונו כ-700 תיקי בוררות מדי שנה. זה פחות מאחוז מסך התיקים".

בהתייחסו לחשש מהגברת הדת במדינה, תמה "האם המתנגדים מטעמי דמוקרטיה וליברליזם או מפטרנליזם שהם יודעים מה טוב לצדדים המתדיינים יותר מהם".

גם באופוזיציה הביעו התנגדות חריפה. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "מתק השפתיים על ההסכמה צריך להוליך לוויתור על מרוץ הסמכויות שמעודד גירושין בחסות התורה ובתי הדין. כמו כן בהמשך למתווה הכותל האם המדינה לא תהיה חייבת לאפשר בתי דין רפורמים וקונסרבטיבים והאם אנחנו צריכים להוסיף במסגרת המתח ביחסי דת ומדינה עוד עומס על בג"ץ בנושא הזה".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) טענה כי "זה מהלך הזוי, מטורף ובלתי מתקבל על הדעת. גם כך יש בעיית מרוץ סמכויות שהורס משפחות. אין בעיה לעשות בוררות לפי הדין הדתי הפרטי אבל לקחת את סמל המדינה ולקבל זימון מסמכות שיפוטית של המדינה זה כבר מצמצם את הבחירה והאופציה לא להסכים פוחתת. אנחנו מגדילים את חוסר המשילות ואת הבלבול בין מהי מדינת העם היהודי למדינת הלכה".