כיפה שחורהכיפה שחורה


בשנת 2016
החל בירור ב-68 תלונות של נחקרי שב"כ

ח"כ ברקו: יש לשמור על כבוד הנחקר ובמקביל על הביטחון של כולנו. ח"כ ג'בארין: בהקשר הזה קשה לומר 'אין כלום כי לא היה כלום'.

חזקי ברוך , י"ט בטבת תשע"ז

חקירה. אילוסטרציה
חקירה. אילוסטרציה
צילום: Thinkstock

ועדת חוקה, חוק ומשפט קיימה היום (ג') דיון בתפקוד מבקרת תלונות נחקרי שב"כ במשרד המשפטים (מבת''ן).

את הדיון יזם ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) בעקבות נתונים שנחשפו בעיתון "הארץ" לפיהם בכל שנות פעילותה לא פתחה מבת"ן ולו חקירה פלילית אחת.

ח"כ ג'בארין אמר כי "בהקשר הזה קשה לומר שאין כלום כי לא היה כלום. יש כאן מחדל חמור והמספרים מדברים בעד עצמם. לאחר 2001 מפסיקת בג"ץ שאסרה עינויים, מתוך יותר מ-10,000 תלונות לא רק שלא הוגשו כתבי אישום, אפילו לא נפתחו חקירות פליליות. הנתונים זועקים. 15 שנים שלמות מישהו יכול לקבוע שלא היו עינויים?

"אפשר לעגן יכולת מעקב כמו הגבלת משך הבירור, דרישת תשובה מנומקת בכתב ועוד. ואולי המסקנה היא שיינתנו סמכויות למבת"ן כמו למח"ש. אם המצב יימשך לא יהיה טעם לפנות אליהם כדי רק לנקות את החוקרים", הוסיף ג'בארין.

עו"ד עומרי כהן, עוזר הממונה על המבת"ן בפרקליטות המדינה, הסביר בדיון: "המבת"ן לא מוגדר בחוק וסמכויותיו הן מכוח החלטת ממשלה שגובתה בנוהל שאושר על-ידי היועמ"ש. הוא עוסק בתחקורי שב"כ ובתשאולים. היחידה פועלת כבר שנתיים וחצי במשרד המשפטים. החלטה לגנוז תלונה מתקבלת לכל הפחות בדרג של משנה לפרקליט המדינה, כפי שכתוב בפקודת המשטרה. כל תלונה נבדקת בכובד ראש ע"י המבת"ן והממונה עליו ובסופו של דבר מובאת לאישור המשנה לפרקליט ובמקרה הצורך גם לפרקליט המדינה וליועמ"ש. הבדיקה נערכת בתשאולים ומחליטים אם יש ראיות המבססות חשד סביר נגד החוקרים".

בהתייחסו לנתונים אמר כי "בשנת 2014 נפתח בירור ב-148 תלונות, חלקן על תלונות מלפני אותה שנה שנגררו ועדיין לצערי יש טיפול בהרבה תיקים ישנים. הפערים הולכים ונסגרים ואנחנו מקווים לחסלם ב-2017.

''ב-2015 נפתח בירור ב-56 תלונות וב-2016 ב-68 תלונות. לא כל הבירורים מבוססים על תלונות נחקרים. נכון לעת הזו לא נמצא חשד סביר אבל אם תלונה תעלה חשד סביר נגד חוקר שב"כ תיפתח נגדו חקירה פלילית. לא נפתח בחקירה רק משום שהסטטיסטיקה איננה מחמיאה", הדגיש.

עו"ד כהן אמר עוד כי "חלק מההסבר לסטטיסטיקה הוא שהשב"כ פועל על פי חוק. ומבוקר משפטית באופן שוטף. בימ"ש עליון בבג"ץ שדן במנגנון מבת"ן קבע שניתן להניח שחלק מהתלונות הן תלונות סרק. היו חוקרים שהועמדו לדין משמעתי וכאלו שעמדו לדין פלילי ואנחנו כל הזמן משתנים בהתאם לביקורת אבל לצערנו ברוב המקרים אנחנו לא יכולים להיות שקופים".

חלק מהדיון נסב סביב "נחקר תחת סייג הצורך". עו"ד כהן הסביר כי משמעותו היא שכאשר חוקרים מגיעים למסקנה שמדובר ב''פצצה מתקתקת'' לפי חוק העונשין, ''הם מפעילים אמצעי חקירה מיוחדים שאם לא היה מדובר במצב כזה זו הייתה עבירה פלילית. אנחנו בודקים את הדברים בדיעבד".

לשאלות חה"כ ג'בארין "האם אין נתונים על דין משמעתי, האם יש תיעוד של כמה מקרים הם תחת סייג הצורך ומה משך הזמן הממוצע לבדיקת תלונה", השיב עו"ד כהן כי "הנתונים קיימים אך לא ניתן לחשוף אותם. יש תיקים שהגיעו לבימ"ש עליון ובודקים האם אכן סייג הצורך היה נכון משפטית והאם הופעלו אמצעים מידתיים. חקירת חשוד בטרור אינה דבר נעים והוא סבור שהיחס כלפיו אכזרי אבל הכל מתנהל לפי דין''.

לדבריו, ''גם ביהמ"ש עליון שהדברים מובאים עליו מדי פעם מאשר זאת. אנחנו לא חולקים על כך שהמנגנון לא עבד מיטבית עד 2014 אך מבחינת הטיפול בתיקים ומשך הזמן יש שיפור גדול, המענים מפורטים ואנחנו מנסים להיות שקופים ככל האפשר. יש עדיין חקירות מ'שובו אחים' ו'צוק איתן' שתחת בירור".

עו"ד אפרת ברגמן-ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, סיפרה: "אנחנו מקבלים עדויות חוזרות על שימוש באמצעים שמהווים עינויים נפשיים או פיזיים מבחינת הדין הבינ"ל והישראלי וכולן לא מניבות חקירה פלילית. אין הכרה של המערכת בכך ששיטות מסוימות מהוות עינויים ולכן פסולות. אחזקה בתנוחות לחץ, בננה או צפרדע, מניעת שינה ואיומים בחקירות – מאושרים במבת"ן. התשובות בד"כ הן שזה נחקר תחת סייג הצורך".

עוד אמרה כי "בסטטיסטיקה שלנו בדיקת תלונה בתיקים שהוגשו מ-2014 נמשכת 23 חודשים בממוצע וזה לא מאפשר להגיע לחקר האמת".

חה"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "שורש הבעיה הוא בחוק הגרוע שהכנסת אישררה להיעדר תיעוד קולי וחזותי של חקירות, שמלכתחילה לא חל על השב"כ. השב"כ פועל תרתי משמע במחשכים ולכן גם קשה לבקר ולעקוב אחר הפעילות סביב התלונות. צריך לעגן את הפעילות בחקיקה ולא להסתפק בהחלטת ממשלה ובנהלים שיש בכל מקרה לחשוף אותם. אבקש לקבל נתונים כי המספרים אומרים דרשני".

חה"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "זו לא פעם ראשונה שנחשפים לכך שבחקירה הנוגעת לגוף ביטחוני יש התעלמות מהתלונות. בעידן החדש הכול צריך להיות שקוף ולכן יש לעגן את המבת"ן בחוק".

ממלאת מקום יו"ר הוועדה חה"כ ענת ברקו (הליכוד) סיכמה את הדיון: "יש לשמור על כבוד הנחקר ובמקביל על הביטחון של כולנו. אין שום כוונה לקחת חוקרי שב"כ ולהפוך אותם לעבריינים אבל עם זאת עלו כאן נתונים הדורשים הסבר- עד סוף 2017 נבקש להגיש לוועדה נתונים על התיקים שנסגרו, תוך חלוקה לעברות פליליות ולדין משמעתי. כמו כן נבקש את תהליך הבדיקה של התלונות. הגופים העושים מלאכה כה קשה ומורכבת חייבים לבוא בידיים נקיות וזה אינטרס של מדינת ישראל לטפל בחריגים. לקראת סוף 2017 נקיים ישיבת מעקב סביב הנתונים".