כיפה שחורהכיפה שחורה


להפסיק את הצביעות, די לפחד

דיון סוער על חוק העמותות. ח"כ ברקו: האינטרס של העמותות הוא חתרנות ודה לגיטימציה. ח"כ גלאון לסמוטריץ': אתה חצוף ובריון.

חזקי ברוך , י"ז באייר תשע"ו

ועדת החוקה. ארכיון
ועדת החוקה. ארכיון
צילום: חזקי עזרא



טוען....

ועדת החוקה של הכנסת החלה לדון היום (רביעי) בהצעת החוק להגברת השקיפות, שמבקשת להגביר את השקיפות של עמותות וחברות לתועלת הציבור שעיקר מימונן מגיע מתרומות של מדיניות זרות.

מוצע להטיל עליהן ועל נציגיהן חובות גילוי מוגברות. עפ"י הצעת החוק, עמותות וחברות יצטרכו לציין את דבר היותן "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות" בפרסום לציבור לרבות באינטרנט, בפנייה בכתב לעובד או לנבחר ציבור.

יתרה מזאת, בפנייה של נציג החברה לעובד ונבחר ציבור ובדו"ח המופץ לציבור, יציינו גם את שמות הישויות המדיניות הזרות שמהן קיבלו את התרומות שהופכות אותן לנתמך שעיקר ממימונו מישות מדינית זרה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בפתיחת הדיון "אני לא שש לחוקק את החוק. אולם, ההכרח לא יגונה. מאחר וקיימת התערבות של ממשלות זרות בדיונים ובמהלכים פנימיים של מדינת ישראל באמצעות העברת כספים.

"יש שהיו אוסרים כניסת כספים לחלוטין, אולם ההצעות לא הלכו לקצה, אלא אפשרו את התרומות. נדרשת שקיפות לפחות שנדע את מי הם מייצגים ומי התומכים בהם".

ח"כ בצלאל סמוטריץ', יוזם הצעת החוק הפרטית שמוצמדת להצעת החוק הממשלתית של השרה איילת שקד, אמר כי "יש הבדל תהומי בין תמיכה של ישות מדינית זרה לתרומה פרטית. תרומה של איש פרטי באה ממטרה לעשות טוב. אף שלצערי יש תורמים פרטיים שתורמים למען הקמת מדינה פלסטינית.

"למדינות יש אינטרסים אותם הן מבקשים לקדם", הסביר סמוטריץ'. ח"כ זהבה גלאון שאלה את סמוטריץ' "האם לארווין מוסקוביץ' ולשלדון אדלסון אין אינטרסים?". סמוטריץ' השיב לגלאון "אין לי בעיה עם תרומות של ארווין מוסקוביץ' לעיר דוד, אנו מנציחים את זה בשלטים".

סמוטריץ' הוסיף כי "למדינות אין רצון לעשות טוב, אלא לקדם אינטרסים. לא לגיטימי שמדינה מקדמת את האינטרסים שלה באמצעות כסף. למדינות יש דרכים לגיטימיות דיפלומטיות באמצעות משרד החוץ או האו"ם לקדם אינטרסים. אני לא מבין על מה יצא הקצף. אם המקבל כסף חושב שזה בסדר, למה הוא מתבייש. אם יש בעיה, אז יש סיבה לשקיפות. בשמאל התרגלו שרק מה שהם חושבים זה דמוקרטי".

גלאון הטיחה בסמוטריץ' "אתה חצוף ובריון במתק שפתיים! אתה עוטף את החוצפה שלך במתק שפתיים ובצלופן ורדרד. אתה זועק את זעקת הקוזאק הנגזל".

סמוטריץ' השיב לגלאון "אני חצוף כי אני מעז לחשוב שמה שאני טוען הוא דמוקרטי. הדמוקרטיה לא שייכת לאבא שלכם. עם כל הכבוד, אתם מנכסים לעצמכם הגמוניה מהי דמוקרטיה".

יוזם הצעת החוק הפרטית השנייה ח"כ רוברט אילטוב אמר "בארה"ב יש חוק דומה כבר משנת 1938. הצעת החוק שלי קובעת כי תחול שקיפות על כל תרומה שתתקבל מישות זרה, והגילוי יהיה ע"י רשם מיוחד. כמו כן הצעתי שהתרומות הללו יחויבו בתשלום מיסים אולם הסכמתי לנוסח הממשלתי המרוכך יותר.

ח"כ זהבה גלאון השיבה לח"כ אילטוב "זה לא דומה לחוק האמריקאי אלא לחוקי פוטין. סוכן זר עומד לשבת במשרד הביטחון"

היועצת המשפטית של הוועדה טענה כי "הגברת חובת השקיפות כוללת אלמנטים שאינם רק שקיפות, בוודאי כשהחוק יחול רק על עמותות מסוימות. הציבור יכול לדעת בקלות אלו מדינות תורמות, לאלו ארגונים ולאלו מטרות.

"אין הכרח שבהגברת חובת הדיווח, תהיה תוספת שקיפות, אלא יש בה השפלה". היועצת הוסיפה ואמרה "לא כל ארגון שמקבל תרומה ממדינה זרה הוא סוכן חוץ. הזדהות של נציג עלולה לגרום לאפקט מצנן. הדרישה לענוד תג זיהוי מקטינה את טענת השקיפות".

באשר לטענה כי קיים חוק דומה בארה"ב אמרה היועצת "החוק האמריקאי חל על שליח של מדינה זרה ולא על עמותה או על ארגוני זכויות אדם שמקבלים תרומות". ח"כ רוברט אילטוב סנט ביועצת המשפטית ואמר לה "זו חוות דעת פוליטית ולא חוות דעת משפטית".

ח"כ חיים ילין סיפר כי "כמי שגדל בארגנטינה, דיקטטורה של משטר צבאי לא דמיינתי שיום יבוא ובמדינת ישראל יקום ממשל שיפעל להפיכת המדינה לדיקטטורה. כשהייתי ילד קטן היינו משחקים עם גומייה ומותחים אותה עד לקצה, או שהיא הייתה נקרעת, או שהיא הייתה עפה.

''ככה הממשלה משחקת בנו, מותחת את גבולות דמוקרטיה, קורעת את העם, מעיפה את מי שלא מתאים לה ומסכנת את עתידנו''. ילין הדגיש כי במידה והחוק יחול על כולם ויכלול שקיפות מלאה הוא יצביע בעד החוק.

ח"כ בני בגין אמר כי לאחרונה פורסם שהממשל האמריקאי עשה שימוש בעמותות לצורך הסטת דעת הקהל לטובת ההסכם עם אירן והזכיר את עמותת V15. "שוו בנפשכם שדרכה של העמותה הייתה צולחת, וזו הייתה מקטינה את הרוב בכנסת במנדט אחד בלבד, התמונה הפוליטית היום הייתה שונה".

"אולם על אף ההבדל בין תרומה של ישות מדינית לתרומה פרטית אני לא מוצא מקום לאבחנה בין תרומה מדינית לפרטית". בגין סבור כי ראוי להחיל את חובת הגילוי גם על תרומות פרטיות והביע התנגדות לסנקציה הפלילית שבהצעת החוק.

ח"כ אלעזר שטרן תקף את הצעת החוק, "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם של סמוטריץ וחבריו. אני מתבייש במה שקורה פה. אני פוחד יותר מתרומות פרטיות מתרומות של מדינות. בישראל יש יותר אנשים פרטיים חשודים מאשר מדינות.

"אנו אוהבים את המדינה לא פחות ממי שמצליח לייצר ממשלה שהוא קורה לה לאומית. אני מבין שיש פריימריז, אבל אני גם יודע מי מממן להם את ההסעות", הוסיף.

ח"כ ענת ברקו הדגישה בדיון כי אף אחת מהמדינות התורמות לא הייתה מוכנה שאותה חתרנות תיעשה אצלה. ''צביעות לטעון שמדובר בארגוני זכויות אדם. בטוח שיש מהם בעלי כוונות טובות, אולם הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. האינטרס של העמותות, הוא חתרנות ודה-לגיטימציה. הצדקנות והצקצקנות של השמאל מרחיקות לכת".

ח"כ אורן חזן אמר כי "אם היינו אמיצים מספיק, היינו מחוקקים חוק שמעיף אותם לקיבינימט. הגיע הזמן להפסיק את הצביעות. מיליארדים מוזרמים לארץ כדי לנסות ולשנות את מה שנעשה פה.

"די לפחד, לא ממה יאמרו הגויים אלא ממה יאמרו אנשים בארץ", הוסיף חזן והתעמת עם ח"כ מיכל רוזין וקרא לה ''עוכרת ישראל''.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הודיע כי כי הדיון על הצעת החוק יימשך בשבוע הבא.